(לרוני - because we are also what we have lost)

בכוח המחשבה בלבד
לא הייתי כאן הלילה
סולם אלי הורד
וטיפסתי

לא הבטתי מטה
טיפסתי בסולם
לא הייתי כאן הלילה
נפרדתי מכולם

חשבתי שישנתי
אבל הייתי ער
לטפס הוספתי
פן אאחר

בברזל הקר אחזתי
שניה ועוד שניה נקפה
תאב-חיים הייתי
אך בעורקיי הדם קפא

מילים ריצדו
בתוך ראשי
'ים', 'מדבר',
'אויר', 'אשה',

לסיום
מספרי האישי

נפש לא הייתה שם
הכוכבים התמידו בשתיקה
דבש הזיכרון נמסך
בהד הצעקה

עליתי כי רציתי
בשקט המוחלט
וביניכם הייתי
אסיר נמלט

ממרחק ראיתי אור
נשימתי קצרה
נרעדתי

לא אחזור