(לרוזה הוכברג)
יללת זאב העירה אותם משנתם.
שנים שלא ייללו כאן זאבים.
היה זה ליל הקדוש ניקולאי,
על קיר הבקתה האיקונין זע מעט
ואיש לא הבחין.
סתיו היה בארץ,
מכה את פרפרי אוגוסט
בעילפון כחול,
מאיץ באיכרים ובבניהם
לאסוף את שבבי הקיץ
האחרונים.
ערפל עכור כיסה את הנהר.
אם חלף בחטף על גשרון העץ
צילו של רוכל יהודי זקן
וצרור עמוס על גבו
הרי שאיש לא ראהו.
אם נסעה עגלה במעבה היער
נושאת מלאכים
או ערימות קש
הרי שמעולם לא הגיעה ליעדה.
בפאתי הכפר בן איכרים
זב חוטם מקל בידו
מיידה אבן בכלב תועה.
באוזניו הרכות עולה צליל
מרכבות מתכת שועטות. |
