יושבת לי,
בפינה החשוכה,
וחושבת,
חולמת,
בוכה.
איפה אתה?
לאן נעלמת?
ומדוע לא שבת אלי?
השארת אותי,
לבדי,
עם:
הזיכרונות,
הגעגועים,
התפילות,
הבקשות,
והעצב.
יושבת,
וחושבת עליך,
אולי אתה,
עוד תחזור.
אבל,
לא,
אתה לא יכול,
ועלי,
נגזרה הבדידות.
השיר, איננו בא מתוך מציאות פרטית שלי, לא איבדתי עד כה שום
אדם יקר לי, והלוואי שזה גם לא יקרה. חשתי צורך לכתוב שיר
בנושא זה, אז כתבתי..
אשמח לקבל תגובות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.