אמרת שאני היחידה, שרק אותי אתה אוהב. אז למה לעזאזל אמרת את
זה סתם?!
כן, אני בטוחה שלא התכוונת, פשוט ככה אתה- אידיוט מושלם. אומר
דברים ולא מתכוון, זורק מילים באוויר ואז מתחרט, מכחיש הכל
כמובן.
לא, אין בינינו כלום, לא היה וגם לא יהיה.
אתה יכול לשכוח ממני עכשיו ואני רק צריכה להתגבר עליך ולהמשיך
הלאה.
אז למה לעזאזל לא יכולת להתאפק?!
לא יכולת לחכות קצת לרגע המתאים?!
עכשיו נדפקתי והכל באשמתך!
זהו, הכל נהרס.
אני יכולה לשכוח כבר מציון טוב בהסטוריה, ולמה, למה לעזאזל?!
רק בגלל איזה שיר טיפשי, שיר אהבה. שיר שבכלל לא אומר כלום,
סתם "יצא לך מהראש". כן, לכולנו סתם יוצאים שירי אהבה מהראש,
מהאוויר. זה לא אומר כלום, כמובן. סתם "יצא".
אמרת שהייתי ההשראה, ואז פתאום לקחת את זה בחזרה, את כל מילות
האהבה.
סיבכת אותי לגמרי, אתה עם השירים המטופשים והדביקים שלך.
עכשיו כבר עשית לי בלאגן בראש.
לא אמרו לך שלא משחקים עם רגשות של אחרים?!
לא אומרים דברים כאלה סתם!
אז אני מקווה שגם אתה מרגיש את הדקירות בלב, כאילו ליטפו אותך
ואז שניה אחרי עקרו לך את הלב מהמקום. אני מקווה שגם אתה בוכה
עכשיו, כמוני. מגיע לך ואני לא מתכוונת לרחם עליך בכלל!
לא מגיעה לך שום סימפטיה!
אז אני מקווה שגם אתה נרדמת עם דמעות בעיניים ושגם לך היה חרא
של יום. כי לי לא מגיע את זה, ממש לא.
זהו, יותר אין לי מה להגיד לך, תישאר לבד לנצח.
מגיע לך.
ועכשיו אין מי שישמע את כל החרא שלך ויקשיב ויזדהה. אין כבר
יותר מי שידבר איתך עד שתיים בלילה.
תסתדר לבד!
לא רוצה אותך יותר, לא מגיע לך אותי.
כן, זהו, אני טובה מדיי בשבילך.
חשבתי שאתה מיוחד, לא כמו כל הבנים, אבל מסתבר שאתה אותו החרא
רק בעטיפה יפה, רק מוסתר טוב יותר.
אז תשקע בחרא שלך לבד כי אני לא עוזרת לך יותר. ואין לך גם מה
להתחנף אליי, זה כבר לא יעזור.
הרסת הכל.
אז זהו, אני החלטתי. יותר כבר לא אוהבת אותך, יותר לא מחכה לך,
יותר לא מבינה ומזדהה. נגמרו הזמנים של התמימות. כבר לא אותה
ילדה תמימה שהייתי. לא, את זה לקחת איתך ביחד עם כל מילות
האהבה.
אז זהו, אין יותר כלום בינינו.
ולמה?
כי אתה אידיוט מושלם, זה למה!