[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל שחר
/
תיכנס לשאנטי שלך

תעצום את העיניים, תירגע, תיכנס לשאנטי שלך, תיכנס לג'ונגל
הפרטי שלך למקום היחיד ביקום הזה שאתה קובע  את החוקים, שאתה
לא חייב כלום לאף אחד, שאתה אפילו לא חייב לאהוב.
תדחיק, תחייה באשלייה הרעועה שהכל בסדר, שהכל יציב, תדמיין את
כל האנשים שאיי פעם היו יקרים לך בוכים כשהם אומרים שהם אוהבים
תדמיין את זה הולך לכל הכיוונים.
תדמיין מה שעושה לך טוב אתה לא חייב להתמודד אם אתה לא רוצה,
אתה לא חייבת לעשות כלום אם אתה לא רוצה, אתה לא חייב לחיות,
אתה לא חייב להגן על הזכויות שלך, אתה לא חייב לכעוס,
אתה לא חייב להירגע, אתה לא חייב לשמוע מוזיקה, אתה לא חייב
להתקלח ולשטוף את עצמך מכל הלכלוך שדבק בך במשך השניים.
תשרטט קשתות בענן בעזרת האצבעות בתוך מראות אטומות וכחולות,
תלך אליה הבחורה שתמיד חלמת אליה, שהתמונה שלה תלויה על הקיר
בבית הגדול הקר והמלא חלונות שלך, תמונה שהיא כבר אף פעם לא
תראה.
יש המון דברים שהיא כבר לא תעשה. היא לא תתרפק  על החזה שלך
ותאמר שהיא אוהבת. היא לא תאחל לך בהצלחה, היא  לא תרגיע כשממש
קשה לך.
היא לא תסתכל בך בעיניים הירוקות שלה שאתה אוהב ללטף אותן בתוך
הדמיון האפל שלך בזמן שאתה נותן לה את הנשיקה של החיים, היא לא
תסתכל מהופנטת.
אתה כבר לא תוכל לחבק אותה חזק חזק ולנשום אותה. אפילו לא
לנסות. החיים אפילו לא ייתנו לך את ההזדמנות. אלוהים אם  רק
הייתה לך ההזדמנות.
אתה פוחד. פוחד לחזור הבייתה ולהרגיש את הסכין שאתה נועץ לעצמך
בבטן כל יום תוך שאתה מסובב את המפתח החלול שלך בדלת, פוחד
שכמו בכל יום אתה לא תבכה.
אתה כבר לפעמים פוחד שתצא מהעולם הזה לרדוף אחרי הקשת שאתה
משרטט לך כל יום  באמבטיה, אתה פוחד להפסיק להחזיק את החושך
השקוף שכל כך יקר לך.
תישרף, תיכחד, למי כבר אכפת. תרגיש את השפתים המלאות שלה על
שלך, ממש כמו פעם, תרגיש את הפתח שנפער באדמה הרועדת שבנשמה
השותקת שלך שכבר ממזמן הפסיקה
לצרוח ורק חוששת שתפסיק גם להרגיש.
אתם  הולכים בקצב שונה, אתה והחיים שלך, הם כבר עקפו אותך
בהרבה ואתה חייב לקפוץ ממש רחוק ככדי להשיג אותם.
תפליג ותחפש סירת מפרשים כתומה  שלא תצטרך שתדאג לה יותר.
תשעין את הראש אחורה ותנשום את אויר הים הצלול כל כך.
תתפלל שזה יהיה אמיתי אפילו שברור לך שזה לא.
תשחה בים עצום וריק, תן לעצמך להרגיש כמו נמלה עיוורת, תן
לעצמך להיסחף כמה  שיותר רחוק אבל תשמור חבל קטן ביד הרפוייה
שלך.
תנשום את כל זה פנימה.
תישען אחורה.
תיכנס לשאנטי שלך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כרוב ניצנים.
הרים של כרוב
ניצנים.
דבר מלבד כרוב
ניצנים.



חזון אחרית
הימים מפי אחד
שבכלל לא אוהב
מרציפן


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/9/03 15:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל שחר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה