שהיתה ילדה קטנה הוא היה בא אליה
ושואל אם היא רוצה שהוא יקריא לה  bed time story.
היה משכיב אותה במיטה,מכסה אותה בשמיכה רכה וחמימה,
מעמעם את האורות ומתחיל להקריא לה,
מנשק אותה על המצח בסוף הסיפור והולך.
כשכבר עלתה לכתה א' עדיין היה בא אליה ושואל
אם היא רוצה שהוא יקריא לה bed time story.
היה מתישב לידה מתחיל להקריא לה
סיפור על שדונים קטנים שמתגנבים בלילה,
היא הרגישה יד מלטפת את גופה.
הוא היה מספר לה על פיות שבאות לתת מתנות,
היא הרגישה יד משוטטת במכנסה.
הוא אמר שמה שמספרים ועושים בסיפור "לילה טוב" אסור לגלות,
רק את צריכה לדעת את זה ילדה.
היא כבר טיפה יותר גדולה, עולה לחטיבה והוא עדיין
בא אליה, מספר לה bed time story.
מספר על אבירים במסע להצלת אהובתם שכלואה בשבי דרקון רע,
היא מרגישה אותו חודר לגופה. זה כואה לה בגוף, כואב בנשמה.
"למה הסיפורים כואבים אבא?" היא שאלה אותו,
והוא היה מכסה אותה, נותן נשיקה והולך.
היא כבר גדולה והוא לא בא אליה יותר, לא מספר לה.
היא לא נותנת לו לספר לה אגדות זימה,
ללטף לטיפות שטניות, לכסות אותה בכאב.
היא יודעת שאלה היו "bad time story"