הדרך ארוכה למעלה, אבל למטה אפילו יותר.
נופלת ונופלת... מחכה שזה ייגמר.
עברתי קומה עברתי שתיים
נופלת ונופלת עוצמת עיניים
ופתאום כשפתחתי אותן ראיתי את אמא ואבא
כל כך גאים...
מה שרציתי כל כך הרבה שנים
אבל עכשיו?
זה כבר לא משנה, אני בדרך למטה... נופלת
עוד קומה ועוד קומה, הם כבר מתאספים שם למטה
איזה המולה, ורעש סביב נפילה
מצאתי את אחותי, היא בלמה אותי לרגע,
נעצרתי באויר, היא נתנה לי נשיקה בלחי
ארוכה מכל הלב
מה שרציתי כל כך הרבה שנים
אבל עכשיו?
זה כבר לא משנה, אני בדרך למטה... נופלת
אני כבר ממש לקראת הסוף עוד רגע וזה נגמר
לא מרגישה כאב או עצב, קצת מוזר
והנה הוא... אותו אביר על סוס לבן
מבטיח לי אהבה שאף פעם לא קיבלתי
מבטיח את הלב שתמיד יהיה שם בשבילי
מצטערת, הסוס היה קצת מהיר בשבילי ולא הספקתי לתפוס
אבל עכשיו עצרת.
אבל עכשיו?
זה כבר לא משנה, אני בדרך למטה... נופלת
ומכל ההמולה שהתאספה שם למטה, הגיעו אמא אבא, אחותי
וגם האביר על הסוס שהבטיח שתמיד יהיה שם,
ומכולם, אפילו לא אחד, אחד,
לא ניסה לתפוס אותי.
זה כבר לא משנה
אני כבר למטה
אני כבר לא נופלת