New Stage - Go To Main Page

ענבל אשוח
/
בתולים

היום מלאו לה 23 שנים.
בת 23 ומעולם לא היה לה חבר רציני.
בת 23 ומעולם לא חוותה אהבה אמיתית.
בת 23 ומעולם לא ידעה גבר וגבר לא ידע אותה. לא גופנית ולא
רגשית.
זה לא היה בגלל שהיא הייתה מכוערת או פוזלת או טיפשה או
ביישנית. בכלל לא.
היא הייתה יפה. יפה מאוד אפילו. כל כך יפה, שאמרו לה שהיא
יכולה להיות דוגמנית צמרת ואפילו מלכת יופי. כל כך יפה שהיא
הייתה עוברת בצומת וכמעט גורמת לתאונות.
כל כך יפה שהלב מפסיק לפעום וכולם מביטים בה בעיניים חושקות או
מקנאות.
היא הייתה יפה ואינטליגנטית ובעלת ביטחון עצמי גבוה וסקס אפיל
בכמויות מטורפות.
אבל לא היה לה חברות אמיתיות כי כולן היו ריקניות וכולן התחרו
בה וכולן קינאו. היא הרגישה שהיא לא יכולה ממש לסמוך על אף
אחת. לא היה לה מעולם חבר כי היא הייתה בררנית וחיכתה לנסיך על
אופנוע ההארלי שיסחף אותה מעל רגליה ויעשה אותה מאושרת לתמיד.
כל שבוע יצאה עם גבר אחר וכל יום התחיל איתה מישהו חדש, עד
שהיא כבר לא זכרה מי זה מי ומתי הם אמורים להיפגש...

לפני מספר ימים, היא יצאה עם משפחתה לנופש במלון באילת.
בערבים היא הייתה רוקדת במסיבות לובי במלון וכולם היו מביטים
בה בהערצה- היא הייתה מסמר המסיבה, ללא ספק. כולם החמיאו לה על
הריקוד ומישהו אפילו צילם אותה בווידיאו, אך זה נפסק בזה.
אף גבר לא התחיל איתה, כי כולם היו בטוחים שהיא תסרב ותדחה
אותם. היא חשבה שזה ממש אירוני שכולם בטוחים שהיא יכולה להשיג
את מי שהיא רוצה, הרבה יותר מהבנות ה"רגילות", אבל דווקא היא
היוותה איום והגברים העדיפו להתחיל עם בנות שהן יותר בהישג
יד.

היא עצמה עיניים והתמכרה למוזיקה, נתנה לה לשטוף אותה מבפנים
ולהניע את גופה.
לפתע, כשהמוזיקה השחורה החלה, גבר צעיר וחמוד, אך לא כזה יפה,
עמד מולה והתחיל לרקוד, הביט לה בעיניים. היא הייתה המומה
ומוקסמת בעת ובעונה אחת.
במצב אחר, היא לא הייתה מסתכלת עליו פעמיים- אבל היה משהו
בחוצפה שלו ובתעוזה שמשכו אותה אליו. היא כרכה את ידיה סביב
צווארו, השחילה רגל ארוכה בין רגליו והוא את שלו בין רגליה והם
החלו לרקוד צמוד בצורה כל כך ארוטית, שהיא יכלה להישבע שהיא
מרגישה את המבטים של האנשים חודרים לעצמותיה. הם רקדו כל הלילה
ושוחחו, וכשתמה המסיבה, הם יצאו למדשאה סביב הבריכה. הייתה זו
שעת לילה מאוחרת ושניהם ישבו על כסאות נוח מפלסטיק. באמצע
השיחה, הייתה שתיקה ואז הוא פתאום התקרב אליה, הביט לה בעיניים
ואז עצם אותן תוך שהוא מפסק את שפתיה ונושק לה ברכות. היא סגרה
עיניה והרגישה את הפעימות המתגברות כששפתיו נשקו לשלה, רפרפו
ואז כיסו את שפתיה ולשון גיששה בתוך פיה שלה. הם התנשקו שוב
ושוב ושוב ולא יכלו  להתנתק זה מזו. לפתע, הממטרות החלו לפעול
והרטיבו אותם כהוגן. הם רצו ואז היא החליקה ונפלה בחוזקה על
ישבנה. הוא התקרב אליה, אחז בידיה ומשך אותה מעלה- אבל אז היא
החליקה שנית ושניהם צנחו על השביל המרוצף...
הם צחקו רטובים כשהממטרות דימו גשם זלעפות הזולג על גופם. הוא
נשק לה שוב, נשיקה רטובה ועמוקה, ואז קמו והלכו לגינה, לפינה
אפלה ומבודדת.
הם השתרעו על הדשא והוא עטף את צווארה בנשיקותיו בצורה שהעבירה
בה נחילים של צמרמורות נמלים...
הוא נשכב מעליה ואז היא מעליו והוא הביט לה עמוק בעיניים והיא
הרגישה שלראשונה בחייה, מישהו מביט לתוכה ולא רק בה.
ובלי מילים היא הרגישה כמה שהיא משתוקקת אליו, כאילו שהוא
האחד.
הם נגעו אחד בשניה בטירוף, בכמיהה, בתשוקה.
הוא היה עדין כשצריך אבל גם מלא תאווה במקומות הנכונים.
היא חשה כאב, אבל כאב מתוק הקשור בנתינה עצמית ובקבלה.
כשגמר וקם מעליה, נשכב לצדה וחפן את שיערה, הוא מלמל: "הייתי
יכול להישבע שאת בתולה, אבל אני יודע שזה לא יכול להיות...",
והיא חייכה ולא סתרה את דבריו.
הוא הביט בשעון וקפץ: "אני ממש צריך ללכת! אני צריך לישון
מוקדם כי מחר אני חוזר הביתה. לילה טוב!", אמר ונשק על מצחה.
עוד לפני ששמה לב, הוא כבר נעלם מטווח ראייתה. היא שכבה עוד
כמה דקות ובלב כבד הלכה לבריכה, התמוטטה על הכסא והביטה באדוות
הקטנות הרוחשות על הבריכה. הוא ניצל אותה וזרק אותה. היא לא
הייתה שווה בעיניו כלום. איכשהו, בתוך תוכה, היא ידעה שזה יכול
לקרות, אבל היא פשוט לא רצתה להאמין בכך.
משהו בה עדיין חשב עליו, עדיין חי אותו ודמותו וקולו ומגעו לא
משו מרוחה.
במחשבה של רגע, היא פשטה את  הבגדים וקפצה לבריכה בתחתונים
וחזיה. כמה זוגות אוהבים שהתנשקו, התחבקו והתמזמזו, חדלו לכמה
רגעים בפעולתם ונעצו עיניים בוונוס העומדת מולם.
היא שחתה במהירות, מכלה כוחה ומנסה לא לחשוב. עתה היא ידעה
כיצד הרגישו כל המחזרים שדחתה אותם פעמים רבות לאחר ניצולם
בדרך זו או אחרת.
היא נתנה למים לעטוף אותה ולהנחות אותה לרוגע ולשלווה. אפילו
עלתה בה המחשבה לעצור את הנשימה ולהתמסר למים שיגאלו אותה
מבדידותה שגאתה בה וצרבה את גופה ונשמתה. היא חשה מן תחושה של
חוסר אונים וייאוש נוראיים שמעולם לא התגלו כך ומעולם לא סטרו
לה בכזאת עוצמה.
היא הרגישה איך היא בוכה והדמעות מתמזגות במי הכלור של הבריכה.
היא יצאה ממנה והבחורים והבחורות שוב הסתכלו, נעצו מבטים
והתלחשו. היא ידעה שהן מקנאות והם חושקים.
היא ידעה שהיא תופיע בחלומותיהם הרטובים של הגברים ובסיוטיהן
של הנשים.
היא הרגישה איך הם מפשיטים אותה במבטיהן ורוצים אותה כל כך,
אבל היא גם ידעה שבלילה הזה הם יהיו עם החברות שלהם ולא
איתה.
וגם בלילה שאחריו ובלילות שאחרי. היא ידעה שבלילה הזה ובלילה
שאחריו ובלילות שאחריהם,
היא שוב תהיה בודדה כל כך וריקה מתוכן ומרגשות.

היום מלאו לה 23 שנים בלבד על האדמה, אבל היא מרגישה כמו זקנה
ערירית בת 80...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/9/03 23:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל אשוח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה