רוב האנשים מבקשים דברים מאלוהים כשרע להם לא?
סתם יגידו "אלוהים הלוואי שזה יקרה". "אלוהים תעזור לי".
"בבקשה אלוהים".
ויש גם את התודה. "תודה אלוהים!".
ומה אם "למה?"? "למה אלוהים אני סובלת"? "למה רע לי. אם זה לא
מגיע לי אז למה"?

אז יש את ה-למה ואת ה-תודה ואת ה-בבקשה.

כן הבבקשה הזה שרף לי את המוח.
זה עושה הרגשה של אני צריכה רחמים.
ואני לא צריכה רחמים. אני צריכה תשובה.

אז אלוהים....
אם אתה קיים.
תקשיב, ותקשיב טוב למה שאני אומרת לך!
נמאס לי מהקטעים המעצבנים שלך! נמאס לי מכל המיבחנים
והשטויות!
נמאס לי לעמוד מול החיים ולהעבק על מצב רוח טוב בלי שהוא יבוא
לבד.
נמאס לי שכל דבר טוב שקורה לי בחיים אתה בא והורס אותו!
התאמצתי קשה מאוד כדי למצוא דרך להנות מהחיים. את הכל עשיתי
לבד בכוחות עצמי! נפלתי וקמתי לבד!
עשיתי את ההחלטה הנכונה לבד! נתתי צ'אנס לחיים, הכרחתי את עצמי
לבטוח באנשים!
הכרחתי את עצמי לאכול כמו שצריך. וניסיתי לחיות!
וזה היה באחד מרשימות המיבחנים שלך ועברתי אותו בהצלחה!
כולם רואים את זה. כולם גאים חוץ מימך!
נתת לי משהו נהדר ולקחת לי אותו! נתת לי דרך להנות מהחיים שלי
ולהיות שלמה עם עצמי ולדעת שההחלטה הבריאה היתה נכונה.
אבל מה פיתאום שזה ישאר כך נכון? למה שאני לא אתאכזב שוב?! למה
שאני אאמין במה שיש לי?!
למה שזה לא יעלם כמו כל דבר אחר?! למה שיהיה לי את מה שאני
רוצה? ואת מה שאני צריכה?!
למה תמיד האנשים הטובים ניפגעים הכי הרבה?!
ואם זה נכון מה שאומרים עלי. למה אתה לא רואה את זה?
אתה יודע מה...
אני לא צריכה את מה שאנשים אוהבים בי. אני לא צריכה להיות
חמודה ומתוקה.
ואני לא צריכה להיות בן אדם מיוחד ומקסים. ואני לא צריכה להיות
יפה ומהממת!
אתה יודע טוב מאוד מה אני צריכה! אני לא שואלת אותך עכשיו, אני
אומרת לך את זה חד וחלק!
כדאי מאוד שתתחיל לשפר את המצב! שתתן לי את הדבר שלא יעלם לי
אחר כך.
שתפסיק לפגוע בי עמוק כל כך.
תן לי לחיות.
תן לי להנות מהם לפני שאני אגמור אותם בעצמי.
כן. אתה יודע למה אני מיתכוונת!

ואני לא אתן לך להמשיך להרוס כל דבר!
אני סיימתי לסבול, שמעת אותי?! סיימתי! ותפסיק לגרום לאנשים
שאני אוהבת לסבול גם!
תפסיק לגרום להם להיפגע ולפגוע בטעות.
שלא תעיז להתקרב אליהם יותר. שלא תעיז לגרום להם להרגיש רע.
תן להם להיות עצמם בלי מסכות. תן להם את הכוח להוריד את
המסכה!
תעשה משהו מועיל לשם שינוי!