[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמיגו טוויין
/
פרלמנט אורבני

גשם ברחובות תל אביב,היא חבוקה לגופי במיטת אמה.חיים כמו
בסרט.המאפרה גדושה ,הקפה כבר קר הטלויזיה במיוט.סרטים בשחור
לבן מתנגנים במעורפל.והיא נישקה אותי.הלב חצוי ,שדייה זקורים
והסדינים מהווים מכשול ביננו. עד כאן.
היא מושיטה יד לחפיסת הפרלמנט שלה ופולטת אנחה ,אין סיגריות
היא אומרת ומפטירה לעברי מבט של גור בן יומו.
יוצא מן הפוך ומתגלגל לתוך נעלי בית חמימות ,יורד אל הקיוסק
ואז מבין .היא מחזיקה בי,לא בגלל שגרמה לי לרדת למטה בעזרת מבט
מהפנט אלא בגלל היותה.
קיומי משמע היותה והיותה משמע אהבתי .התלות המוחלטת גורמת לי
לשנאה עצמית.כל חיי חייתי על מיתוסים שהושרשו בי מאימי :אל
תיתן לאשה לשלוט בך ,שים את גורלך בידך וכבוש את העולם.עד עתה
עשיתי זאת בהצלחה אך באותו הלילה הבנתי שנכשלתי.הרצון לחיבוק
,להרגיש אותה ולגרום לה להרגיש אותי גרמה לי לזייף.כינור לא
מכוון,מיכל ינאי ,מסטיק בזוקה כל אלה הזכירו לי את עצמי,מעין
דמות מחויכת שבינה לבין המציאות סלול כביש עוקף.
חזרתי ,"איפה הסיגריות ?,היא שאלה ."היה סגור",שיקרתי.
החזרתי לה,היא לא תחזיק אותי קצר.באותו הרגע רציתי שתעוף לי
מהעיינים ,אם הייתי בת בטוח היה לי תירוץ הולם כל מה שיצא לי
מהפה היה:"אני חושב שהגיע הזמן שאלך " הרגשתי כמו דמות מדוסון
קריק ,יומרני וארכאי .אולי בכל זאת נדפוק אותה פעם אחרונה ,חזק
כמו שהיא אוהבת ,כמו שהיא לימדה אותי .אחרי הכל היא המנטור
הסקסואלי שלי.הראשונה ועד כמה שזה תלוי בה גם האחרונה.
ל-א ! זעקתי אל עבר מיני ,אל תחשוב מהזין .אבל היא מחייכת ,למה
היא מחייכת ? יכול להיות שחשבתי בקול ,דברים כאלה קוראים רק
בסרטים.
התעשתתי ,חזרתי למיטה ליטפתי את שערה ,נישקתי את מיצחה והיא
גירגרה גירגור של חתול שבע.ידה נשלחת אל מנורת הלילה וחושך
נופל על החדר.גופה כבר עליי חם ומתוק,מסירה את טיפות הגשם
שנחתו עליי ומורידה ממני את החולצה -שוב אנחנו כמו פעם ,כמו
שאהבנו כמו שהתרגלנו ואני מסיר דאגה מליבי ,"היא תעשה לי רק
טוב",מנסה לשכנע את עצמי והיא כבר מחככת את שדיה על פטמותיי
.מגע ועוד אחד ,רוק ,רגליים מפושקות ,לשון .
חדירה מפלחת את חלל האוויר ,היא צועקת ,צעקה לא אמיתית ,עדיין
רציונלי ."מה קרה" היא שואלת ואני מנענע את ראשי בשלילה,"שום
דבר" אני עונה וממשיך לחתור אל המטרה. יוצא מגופה ,רוכן מעליה
ומפשק אותה ,רוצה לטעום את טעמה ,האם הוא כמו פעם?
יונק את הגבעה הקטנה והשעירה שלה,מחדיר לשון קטנה כמו פתק אל
הכותל ,מצמיד אוזן ,מנסה לשמוע את הים.
היא בידיי ,גונחת ובוערת ,לופתת את ראשי ומצמידה אותו אל
רחמה.זוהי הפעם הראשונה מזה זמן רב בה החזרתי לעצמי את
השליטה.היא גומרת ברכות חייתית ואני שוכב עתה לצידה .בעיה אחת
קיימת כעת:הסיגריות נגמרו .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואיך קוראים
לאחותך?
פנדל?











אפרוח ורוד
מסתלבט על קרן


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/01 15:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמיגו טוויין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה