ראיתי הכל שוב כמו ילדה.
אותן עיניים בגודל שונה
הראש כבר התבלבל מזמן
מכל המראות,
שכח מה זה פשוט להסתכל
בלי לפרש.
ומסביב הכל ירוק ופורח,
שני מחבלים מתאבדים בפוטנציאל
יושבים כאן לידי, מסתכלים מהחלון.
ככה מביטים- פנים, עיניים, עור כהה
ואני לא מסתכלת עליהם בלי לפרש.
כל הרוע והפחד של העולם
עומדים בינינו.
לרגע מרגישה שוב אותה ילדה,
מכורבלת באוטו של אבאמא
בדרך לטיול של שבת,
ריח של אדמה
ומסביב הכל ירוק ופורח
וטוב. מלא בטוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.