חברים יש לי לרוב.
השמנה וסלתא של החברה הישראלית.
אומנים,לוחמים מובחרים,עיתונאים וסתם סקרנים.

אז למה חש אני בודד ,שחברות זו זהות אינטרסים .
הם רוצים ממני משהו ואני צריך מהם -זו מהות הקשר שלנו.
אני עדיין קורא להם חברים.הם יעזרו לי ,ינסו להבין אותי אבל לא
יתחברו במאת באחוזים.כשיהיה קשה הם יברחו.
כשהייתי על סף כניסה לכלא הם עיפעפו ,גימגמו .
כשהבאתי הישגים הם טפחו על שכמי ושאגו "ג-ב-ר! ! ! "
תנו לי את הכוח להבין שאתם איתי לא משנה מה,אתם משפחתי ואהבתכם
אליי לא עומדת במבחן.
אני אדם מתמסר ומוכן לקשור את גורלי בנפש האדם ,לעזאזל תנו לי
רק סימן שתעשו אותו הדבר.