אני מתגעגעת לים, לשמים הכחולים האינסופיים שנפגשים באופק עם
הים, אני מתגעגעת לקיץ, אני מתגעגעת כל-כך
לשמש
ק ר ן המחממת ק ר ן
ק ר ן ששולחת ק ר ן
ק ק ק ק
ר ר ר ר
ן ן ן ן
וציפורים של ים
וגם
לכל
הספינות
ששטות להן במנוחה בים
לשום מקום בעצם
בלי מטרה
בכלל
ל
ארמון
הגדול
שבניתי
לגלים הקטנים, לקצף הלבן, בחול, ישבתי על מדרגות
סוכת המצילים הנטושה והתענגתי על השקט ועל השלווה, על הרוגע,
רק עוד רגע להקשיב לפיכפוך הגלים. ישבתי על שפת הים, עם דלי
ועם כף, ובסבלנות רבה חפרתי ובניתי, והים דגדג את ארמון החול,
שטיפטף והתמזג לתוכו. אני מתגעגעת למרחב הצלול, שרוח ים בו
נשמעת. וטעם של מלח על השפתיים. והים נמוג כמו חלום. וכל מה
שנשאר לי זה צדף אחד וקונכיה. אם מקרבים אותה אל האוזן, אפשר
לשמוע י ם... |
