זה מת כל כך. אני בועטת לזה בראש.
אני תוקעת מחטי פלדה ארוכות בגלגלי העיניים.
רק כדי להיות בטוחה. צליל התפקעויות.
קופי המחט משתוללים על הקצוות הבולטים
כמו היו יער צפצפות הנובט מהלחיים
מיועד לכריתה, בקרוב, כשיבשיל
פצע ארגמן נפלא שירעיב כל עין.

זה יבקע מלמטה בצעקה של יילוד מת
לחלוחי, עטוף קרעי שליה פסימית, בלי אשליות
לשאת את החיים המתפצלים, שולחי גרורות.

זה מת כל כך. אני חוטפת את זה בראש.
אנטנות קליטה מוגברת מתמקמות לי על העפעפיים
חיידקי חיוך נבוך מתלבשים לי על דרכי הנשימה העליונות
זה מת כל כך. אני מאשפזת את עצמי בבית הלוויות.