לצינוק
לא נכנסת מרצון
אך תצא בבוא הזמן
הנכון.
ומה שניכון רצה המקרה
ומה שניכון-שמו יקרא
בקול חלול
למען ישמע הדו
כבצינוק.
ובינתיים אכל תאכל מן האדום-אדום הזה
העוטף גופך,
קשור בחבלי לידה ומוות
למולידתך,
אני אחליט מי תהיה אמך-
אמא אמה או שמא אמא אדמה.
ושם, בקרע זמן נצחי זה
חשב אחשוב למי תהיה מנת שמך,
לך, יקיר, או לאחיך-בכור למשפחה.
הרחק מהדהד קול פעמונים-
לך או לי, אהוב?
היה שלום עכשיו, פעוט,
כששתי עיניך לא רואות,
עודן יוצאות אל אור השמש...
כבצינוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.