New Stage - Go To Main Page


שיערה היה פרוע, עינייה היו אדומות ועצובות, דמעה זלגה לה על
הלחי, אפה היה נפוח, פיה רעד, ידיה זזו במהירות, והיא לא יכלה
להוציא מילה, בעצם כן, רק אחת. "למה?" היא שאלה אותי, "זו בעצם
אי-הבנה..." היא מלמלה וניסתה להסביר, היא הייתה אומללה יכולתי
לראות זאת בעיניה החומות, התמימות, הריסים שלה היו טבועים
בדמעות שזלגו מעיניה.
מאותו יום לא יכולתי שלא להבחין בה, תמיד חייכה גם כשממש לא
רצתה, תמיד נראתה כאילו הכל בסדר, כשבעצם כלום לא היה כך, היא
הייתה כמו עכבר במבוך. קטנה, חלשה, חסרת ישע, שתמיד ניסתה
למצוא את הדרך החוצה, את הדרך להיות שייכת למרות ששלט
"אין-מוצא" ענק מהבהב בראשה. היא גיבורה, הגיבורה שלי. היא
תמיד התמודדה עם הבעיות שלה בשקט, בלי לעשות עניין, היא לקחה
הכל בקלות, היא התחשבה בכולם, אולי זו הבעיה שלה, היא לא שמה
לב לעצמה, בשביל עצמה היא הייתה חסרת חשיבות, מבחינת הערכה
עצמית היא הגיעה לרצפה. היא הייתה ועדיין כלואה, בתקווה שתמצא
את הדרך.






מוקדש לך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/9/03 17:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קיטי גוואקמולי צ'אן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה