10.06.96 " כבר ארבעה ימים שאני חולמת את אותו החלום. לא
חלום ארוך במיוחד, וגם לא מפחיד במיוחד, פשוט חלום, והדבר
שהופך אותו למוזר הוא חזרתו הבלתי מוסברת. החלום יכול להופיע
בין חלומות אחרים, בסוף, בהתחלה, או להיות החלום היחידי, או
לפחות כך זה נראה כאשר אני זוכרת אותו בלבד. הוא תמיד מתחיל
באותה הצורה: אני פוסעת ברחוב ישר, בניינים בני שלוש קומות
ניצבים משני צדדיי, אין איש ברחוב, ואני הולכת מרחק מה עד שאני
מגיעה לכניסת בניין שנמצא בסוף הרחוב, ממש מולי, הבניין היחיד
שקוטע את הזרימה הישרה של הרחוב. אני נכנסת לתוכו, ולפניי גרם
מדרגות ארוך וישר, שנמשך עד לנקודה בה אינני מסוגלת להבחין.
בכל פעם שאני חולמת הבניין קצת שונה, הכניסה בעלת דלת או חסרה
אותה, הבניין גבוה או נמוך, פנים הבניין לבן בוהק או אפרורי
ועגום, ופרטים אחרים בקשר לבניין, בהם אינני מסוגלת להיזכר
משתנים גם הם. אני מתחילה לטפס במדרגות, לעלות ולעלות, מסביבי
אין דלתות בתים, רק שני קירות חשופים. וכך, כל לילה, אני עולה
במשך פרק זמן שנראה לי כשעות, ובנקודה כלשהי אני פשוט מתעוררת,
מהמאמץ אולי, או מגורם אחר, מסתורי אך בעל פשר. אני מנסה להבין
מדוע איני מצליחה להגיע לקצה המדרגות, האם בכלל יש קצה? מדוע
דווקא החלום הזה, מה משמעותו? איני רוצה לחלוק את החוויה הזו,
את החלום ואת תהיותיי לגביו עם אנשים אחרים. אני מרגישה שעליי
למצוא את התשובה לכך בכוחות עצמי, זה משהו שצריך לנבוע מבפנים,
ממני, כמו החלום עצמו. מלווה אותי הרגשה מוזרה שמה שאני זוכרת
מהחלום הוא רק חלק ממנו. התמונה איננה שלמה, משהו חסר, דבר
בסיסי, שחיוני להבנה של העניין, דבר שנמצא בחלום אך בורח ממני
ברגע ההתעוררות."

  17.06.96 " החלום הפסיק להופיע. עברו שלושה ימים מהפעם
האחרונה שחלמתי אותו. בסך הכול הוא הופיע שמונה פעמים ברציפות.
בארבעת הפעמים האחרונות ניסיתי דרכים שונות "ללכוד" את החלום.
הייתי מניחה מחברת וכלי כתיבה על יד המיטה, וברגע שהתעוררתי
הייתי רושמת מיד את כל מה שזכרתי מחלומותיי, כל מה שצץ לי בראש
היה נרשם. אולם, עדיין, הרשימות היו יוצאות מבולבלות, חסרות
פשר, והיה נדמה כי אף בהם יש דבר חמקמק הנסתר ממני. ניסיתי דרך
נוספת, בה כיוונתי שעון מעורר לשעה שלוש לפנות בוקר, שעה בה
הערכתי כי אהיה במצב של חלימה. השעון היה מצלצל ואני הייתי
מנסה להיזכר ולרשום כל מה שזכור לי מהשינה. אך ללא הועיל, לא
עזרו גם מדיטציות שעשיתי, התרכזות עמוקה בחלום, וניסיונות לקשר
בינו לבין אירועים ומקומות בחיי. החלום כבש אותי, כרסם בי,
ואני לא הצלחתי לפענחו. נראה כאילו עבר זמן רב מתחילת הופעתו
ועד עכשיו, אך עברו רק 11 ימים. אין לי מושג מדוע הוא הפסיק
להופיע. מה הייתה מטרתו, אם בכלל. מוח האדם הוא חידה קשה
לפיצוח."

 20.06.96 " החלטתי לנסות כיוון אחר. אני מתכוונת לחפש את
המקום שהופיע בחלום. הוא עדיין לא חזר. אני מרגישה ריקנות,
משהו אבד, ועליי להחזירו. אני חושבת שמיציתי את האפשרויות
המנטאליות לפיתרון העניין, עליי לגלות זאת באופן אקטיבי יותר,
אני מתחילה בחיפושים היום, משיעלה השחר."
 
 23.06.96 " מצאתי את הרחוב!!! לפחות כך אני חושבת. הוא נראה
דומה מאוד לרחוב בחלום, ישר מאוד, עם בניינים נמוכים משני
הצדדים, ובניין אחד,רעוע למראה בסופו. הרחוב הזה קרוב מאוד
למקום בו אני גרה, והגעתי לשם די במקרה, כשחזרתי לביתי ממקום
אחר בו חיפשתי. אני מכירה את הרחוב הזה, בעיקר מילדותי, כאשר
היינו עוברים בו לפעמים בדרך למגרש השעשועים. מוזר ששכחתי
אותו, אולי זה אחד מהדברים הנעלמים שהרגשתי שישנם בקשר לחלום.
אך, למרות שהייתי בו היום, פחדתי להגיע לבניין שבסופו. אני
מניחה שאני מפחדת לגלות שהכול בראש שלי, ושזה רק חלום, אולי
המצאתי את הכול במוחי, אולי אני משתגעת בכלל. אבל אני חייבת
לגלות, חייבת לראות מה יש שם, למה חלמתי על הרחוב והבניין הזה,
ועל המדרגות. אני אלך לשם מחר, אין לי ברירה, הדבר הזה אוכל
אותי."

 12.09.03, היומן נמצא.  בכתב יד צפוף, עגול וקטן תיארה הנערה
בת ה-16 את האירועים הסמוכים למותה. היא מצאה את מותה בנפילה
ממדרגות בניין נטוש. מחקירת האירוע על ידי המשטרה נמצא כי
הנערה עלתה במעלה מדרגותיו של הבניין, שננטש לאחר מלחמת המפרץ,
והיה נמצא בשיפוצים באותה העת, ונפלה מפיר באחת הקומות, כנראה
בשל החושך שרר שם. עם מציאת היומן, שכרו הוריה של הנערה
פסיכולוג ומומחה לניתוח חלומות, הוא קבע כי הנערה סבלה מהזיות
ומקיבעון לחיפוש עצמי. " בנוגע למדרגות ולרחוב," אמר, "הנערה
בוודאי זכרה מקומות אלה מילדותה, אולי אף ביקרה בבניין, וראתה
במדרגות סמל לחיפוש עצמי ולמשמעות, התעניינות הרווחת בקרב בני
נוער, אך כאן היה לדבר השלכות טרגיות, אם כי מוסברות."

 24.06.04 , ידיעה קצרה מתפרסמת בעמוד פנימי בעיתון ארצי,
המדווחת על מותו בתאונה מצערת של נער בן 16 כתוצאה מנפילה
במדרגות בניין נטוש. הנער, כך דיווחו הוריו, סבל מחלומות
חוזרים ונשנים על טיפוס במדרגות אינסופיות. וביום מותו כתב
ביומנו: "גיליתי מה חסר. הצלחתי להיזכר כי לאחר הטיפוס אני
נופל, ובחלום אני צופה בעצמי מת, מונח בתחתיתו האפלה של
הבניין. אני חושב שזה רק פחד טבעי, אבל אם אני לא אתמודד אתו
זה ימשיך לרדוף אותי. אני הולך לטפס במדרגות הבניין שליד הבית
שלי, ולהוכיח לעצמי שזה רק חלום."