שיר שלישי בטרילוגיה "נשימות"

שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אוּלַי יוֹתֵר
דִּבְּרָה אֵלַי אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
אֵין לָהּ בְּעָיָה אָמְרָה
לְהִכָּנֵס בְּזֶה הָרֶגַע לַמְּכוֹנִית
מַסְטוּלִית מִתְּרוּפוֹת
לְהִמָּרַח עַל אֵיזֶה קִיר.
הִמְהַמְתִּי לָהּ בַּטֶּלֶפוֹן
כְּמוֹ אָח תּוֹרָן בַּמַּחְלָקָה
הָרוּג מֵעֲיֵפוּת, כְּמוֹ אָח אוּלַי.
אֲחַר כָּךְ הִיא כָּתְבָה לִי
שְׁהִצַּלְתִּי אֶת חַיֵיהַ
לֹא פַּחוֹת, אָז לֵךְ תֵּדַע -

אֲנִי, בְּקֹשִׁי מְסֻגָּל לַחְשׁוֹב
עַל אֶצְבַּע מְדַמֶּמֶת,
וּתְּרֵיסָר וָחֵצִי מִילִיגְרָם
שֶׁל מָה שֶׁלּא יִהְיֶה
אֵינָם שׁוֹלְחִים אוֹתִי
לְאָן שֶׁלּא אֶרְצֶה,
אוֹ כְּמוֹ שֶׁאַח שֶׁלִי
הִרְגִּיעַ פַּעַם -
רָק הַבַּרְחָשִׁים הוֹרְגִים אוֹתִי
יַקִּירָתִי,
וְזֶה הָיָה חָדְשַׁיִם
טֶרֶם שֶׁרִמּוֹן
קְצַר רוּחַ הִתְפּוֹצֵץ לוֹ
בַּחֲגוֹר, אָז לֵךְ תָּבִין -

אֲנִי דָּבָר כְּבָר לֹא אֵדַע
וְלֹא אָבִין, וְהַחַיִּים
לוֹבְשִׁים צוּרָה, פּוֹשְטִים
כִּדְיוּנָה מִדְבָּרִית,
חוֹמְקִים כְּמֵי תַּעְתּוּעִים,
וְלִפְעָמִים נִדְמֶה שֶׁ
רָק הַמָּוֶת וַדָּאִי.

- -   - -   - -      

בַּעֶרֶב כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה
לִפְתּוֹחַ חַלּוֹנוֹת
לְרוּחַ שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר,
לִשְׁאֹף אֶל הָרֵאוֹת
אֶת כָּל הַבֶּרְגוֹבִיץ' הַזֶּה
סוֹחֵט אֲקוֹרְדִיּוֹן בַּלְקָנִי,
לְהַסְנִיף עֲמָלְיָּה רוֹדְרִיגֶז,
קַנְקַאוֹ דוּ מַאר -
יָם שֶׁל דְּמָעוֹת חַמּוֹת
יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַוְּרִיד,
לוֹמָר לָךְ -

עַרְסֵלִי אוֹתִי אֲהוּבָתִי
עַד כְּלוֹת הַנְּשָׁמָה,
עַד בּוֹא הַנְּשִׁימָה.


ספטמבר 2003

סינדרום בוקר
http://stage.co.il/s/225995      
צהריים בקניון
http://stage.co.il/s/225997