אתם יושבים כך, כן? יושבים כך מול המחשב שלכם, מסך כלשהו, לא
משנה הגודל או הצבע, יושבים ומתעמקים בסיפור זה, סיפור זה או
אחר, אבל הוא לא שונה הרי, לא שונה משום סיפור אחר, הרי יש בו
פתיחה, אמצע, סוף, אולי עלילה כלשהי באמצע, אולי מעניין ואולי
לא, אולי זה ישעמם לכם ואולי לא, אולי תצאו עם "פרספקטיבה
שונה" או גילוי לב חדש או כל דבר אחר... ואולי לא. אולי פשוט
תגידו "איזה יופי" או "לא אהבתי כל כך" או "לעזאזל, בן-אדם"
אבל בכל אופן חזרנו אל נקודת ההתחלה. יש התחלה, אמצע וסוף לא?
תמיד ההתחלה בהתחלה הסוף בסוף והאמצע מרקד בין שניהם, ככה זה,
ככה זה בנוי.
אז מה אני בעצם מנסה להגיד? מה אני כותב פה בעוד אתם קוראים
פה?
שום דבר, וזו כל הפואנטה, או שלא. אתם תקראו, מהתחלה ועד הסוף,
תעברו באמצע ואחר-כך, תסגרו את המסך או תלחצו על Back, לא
משנה. גם תגידו משהו אחר-כך בסגנון "איזה יופי" או "לא אהבתי
את זה כל-כך". ואכן זה יהיה כך?

- בכל אופן בזבזתם 2 דקות.