יושב מול המחשב, משתאה, קצת חולם כשרואה ילדה קטנה מחייכת
אליו... או ילד? ג'ינג'ית עם עיניים כחולות ועמוקות כאלה שאת
הסוף שלהן אי אפשר לראות. פתאום מפסיק החלום, ומתחת לתמונה,
כתוב באותיות קטנות על מותה של ילדה בת 6 מנפילה כששיחקה לבדה
על גג של בניין. מסתכל על השעון הקטן במחשב ורואה 6 ועוד משהו
מעורפל. הגיע הזמן לישון.

שוכב במיטה, מכורבל. לא זז, מקשיב לקולות התנים בשדות שליד
ביתנו. רוצה לישון, רק לישון. תשחרר אותי מפה כבר, נמאס לי, לא
רוצה יותר. שוכב עירום במיטה, השמיכה מתנגשת בעורי החשוף, ולא
עוזבת אותי. נותנת לי חום לחיות אבל לא נותנת לי לישון. אני
חייב להפסיק לחשוב על זה,
אני צריך לישון.

"דנה רפפורט צנחה מגג הבניין בן שש הקומות הישר אל מותה...
כדור נמצא על גג הבניין... הרשויות שוקלות להתקין גדר במקום".
קול כבד, לא יוצא לי מהראש. ממשיך לראות סרטים בראש, ילדה,
נופלת, כדור משחק. או שלא? די, אני צריך לישון.

רואה ילדה משחקת בכדורים על גג של בניין, מביט בעיניה הגדולות,
ישר. בוכה.
- "דברי אלי, תגידי מה קרה?"
- "לא היתה גדר והכדור הירוק עשה אותי עיוורת"
קם מתוך שינה, מה כבר בוקר? פותח את הפלאפון לראות ו... רק 7
ורבע בבוקר, הכרית פוגשת את הראש כל כך חזק, "די, תעזבי אותי!"
אני מעיף את הכרית הצידה בעצבנות. והמזרון לח ודביק, לא נותן
לישון. מסטול, מסתכל למעלה, רואה כוכבים זוהרים בחושך, ואפילו
ירח! מחייך, אבל אז התחלתי לחשוב איך שאני רואה כוכבים, אני
בחדר שלי. פתחתי את העיניים חזק ונזכרתי שאלו מדבקות על התקרה,
אלה שאני אוהב. סובבתי את הראש שמאלה, ונזכרתי שאני עייף,
אני צריך לישון.

או שלא?