נתחיל ונספר על גחלילית. היו לה הורים רוחניים שקראו לה ככה,
אבל היא היתה בחורה עירונית שמכורה לעשן. היתה לה עבודה יפה
ביחצנות, היתה לה דירה גדולה ואוטו מנקר עיניים, היה לה גוף
ארוך, חלק ובגדים צמודים וקצרצרים שהבליטו את אישיותה הבולטת,
עד שתי הפטמות הזקורות מלאות האישיות- ושער בלונדיני גלי שרעד
בצורה מקסימה כשצחקה את הצחוק הסקסי שלה, חושפת טור שיניים
צחורות. כך שלא היה חסר לה כלום.
אז גחלילית חפשה את הגבר המושלם....
נו אז היא חפשה.
שתחפש מצדי, אבל בכל מקום יש רק בהמות. והנה יום אחד, כשהלכה
ליד מפעל מלא בארובות, אחד העובדים שרק לה. בדרך כלל זה מעצבן
אותה, אבל הוא היה חתיך, גבוה והזיפים שלו די הדליקו אותה, אז
עוד באותו היום החולצה הקצרצרה שלה נזרקה על רצפת דירתו והיא
די נהנתה כשלטף אותה והמשיך הלאה.

בחור מדליק, מושך.
אבל מה??? היא גלתה אחרי שבוע שהוא בעצם בהמי וגס רוח, לקח את
הקשר ביניהם כמובן מאליו, הפסיק להתעניין בה כאדם ואפילו לא
היה אכפת לו שהיא לא הגיעה לספוק גם בתחום האחר של היחסים.

מזל שמיד הכירה עובד נוסף באותו מפעל והתחילה לצאת אתו
מהצד.... לא היה נעים לה לשקר לשניהם, אבל היא לא רצתה להפסיד
את הגבר הראשון אם יתגלה שהשני איננו מציאה גדולה. אבל הבחור
השני דווקא בנאדם נחמד ונעים מזג, תמיד מתעניין בשלומה, תמיד
מתחזק את הקשר, טיפוס רגיש שלא מפחד לבכות, אפילו קטף לה ורד
וצרף אליו שיר פרי עטו.

אבל האם גחלילית מצאה את אהבת חייה??? לא בדיוק...
הוא אהב לדבר יותר מדי, די נדנד לה ועייף אותה, תמיד מתקשר
אליה לעבודה לומר לה שהוא אוהב אותה, גם כשהיא עסוקה. גם די
נמאס לה מהבכיינות שלו, זו תכונה בכלל לא מושכת והוא כל הזמן
רצה לדבר ומין בכלל לא עניין אותו. ואת האמת??? גם בחורות,
בדיוק כמו בחורים, רוצות זיון טוב מדי פעם, הן פשוט חונכו
להתבייש בזה.

אז היא מצאה עובד נוסף באותו מפעל, התחילה לצאת אתו ועכשיו היא
שקרה לשלושה אנשים. השלישי היה בחור חייכן ומתחשב, תמיד דאג
שהיא תגמור ולא דבר יותר מדי.... היא ידעה שברגע שתגיע לדירתו
הוא יניף אותה על זרועותיו, ישליך את מחלצותיה על הרצפה ומהר
מאד תצא לשונו למסע במנהרת העונג שלה...

מגניב, לא????
לא בדיוק, מהר מאד נמאס לה גם מהחרמנות של השלישי, הוא חשב
שהיא צריכה כל הזמן זיון, שזה הפתרון לכל דבר והתייחס אליה
בתור אובייקט מיני...

אז היא אהבה את שלושתם במידת מה ולא ידעה במי לבחור,כי להסתיר
משלושתם זה לא פתרון לאורך זמן.
והנה צץ בראשה רעיון זדוני:
מה שלא ספרתי לכם, זה שהמפעל בו שלושתם עבדו היה כור אטומי. אז
יום אחד היא קפצה לבקר אחד מהם במפעל, כדי למסור לו כביכול
מפתח שוודי שהכינה מבעוד מועד- והנה כאילו במקרה, קרתה תאונה
מחרידה והיתה דליפה בכור הגרעיני בדיוק כששלושתם עברו ליד ליבת
הכור.
עכשיו היתה גחלילית מרוצה, כי מהפיצוץ הם נחרכו כל כך חזק,
שהפכו ליצור אחד בעל שלושה ראשים:
אחד של גבר "אמיתי", אחד של גבר רגיש והשלישי של המאהב
המושלם.

וכולם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה....
(ספור זה נשלח לרגל חגיגות המאה שלי, אני בעצם איליה כהן
שהמציא את יוכבד הפמיניסטית  וכעת יש בדף האמיתי שלי 100
יצירות)