ליד תהום אפלה
עומדת דומם
לא אומרת מילה
מחכה כמו כולם
עוברת את הגשר
הרעוע והדק
חושבת על הפשר
בעוד הגשר כבר נסדק
ממשיכה ללכת
ממשיכה לעבור
ממשיכה והולכת
בלי לעצור
אני ממשיכה, צועדת
והגשר רוטט
אני נופלת, מועדת
הגשר מתמוטט
אני נופלת אל הבור
שללא תחתית
נופלת אל השחור
והקור המשחית
אני כבר לא קיימת
אני לא בעולם
עמדתי סותמת
ונפלתי כמו כולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.