לדברים דרך משונה להתקלקל,
הם נראים רגילים, כה רגילים.
ואז לפתע זה מתקלקל,
מתקלקל מאוד,
באמת.

בבקר זה כמו ילדים משחקים;
(למשל מכוניות צעצוע על בטריות)
כה הרבה שמחה ואושר,
ותקווה, אוה, כל כך הרבה תקווה.
ואז, לפתע, בערך בצהריים (או אולי קצת  מאוחר יותר)
זה מתקלקל נורא;
פניה חדה
ואז זה סופי: מקולקל.

בערב, אנו מתרסקים על הרצפה,
מתבוננים מטה אל ההריסות
ותוהים:
מתי ואיך זה קרה?
התקלקל כל כך.
ובכלל לא שמנו לב.

כך דברים,
על אחת כמה וכמה - יחסים.