[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קצת אידיוטית
/
חדר משלי

יש לי חדר בקיבוץ
ושם כל עולמי (מחשב, גיטרה ויתוש מת על הקיר).
לפעמים אני מרגישה שהקירות סוגרים עלי, אז אני יוצאת לטיול,
נושמת קצת אוויר טוב ונרגעת, וכשאני חושבת שבקרוב שוב אהיה
בחדר שלי,
חמימות נעימה מתפשטת לי בגוף.
אני מכירה כל פינה בחדר שלי בעיניים עצומות, כי זה החדר שלי.
הבית היחידי שאי פעם היה לי.
לפעמים אני מרגישה שכל מה שנותר לי זה החדר שלי.
לפעמים אני יודעת שהוא החבר היחידי שלי, הקירות תמיד מקשיבים.
אני מרגישה הכי בטוחה בעולם כשאני בחדר שלי.
שלוש וחצי שנים אני בחדר הזה. זה מקום המבטחים שלי.
איש לא יבין את הקשר הריגשי שיש לי לחדר הזה.
גם אני לא כל-כך מבינה לפעמים.
היום אמרו לי שבעוד חודש, מישהי אחרת עוברת לחדר שלי.
הרגשתי כאילו אלפי מחטים ננעצים לי בלב, והוא מתכווץ מפחד.
קשה לי, בלתי נסבלת המחשבה שאתה לא תהיה שלי יותר.
ואפילו קשה יותר המחשבה שתהיה של מישהי אחרת.
ועכשיו אני נאלצת להפרד, אז זה בעצם מין מכתב פרידה כזה,
לחדר שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היה לי אתמול
סלוגן פיצוץ,
אבל שכחתי
אותו.
אז היום אני
אכתוב סלוגנים
גרועים במקום.


יעקוב פופק
מתנצל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/9/03 20:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קצת אידיוטית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה