[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נעם עומר
/
העולם כרצון וכדימוי

בקטע מסוים הייתי בצוללת והחזקתי צלצל ענק. היינו צריכים להרוג
אבונפכה ענקית, בגודל לוויתן.
הצוללת צפה על פני המים ונכנסה פנימה מדי פעם.

יש הרבה שום דברים בעולם.יש שום דברים שמנסים להראות שהם הרבה
אבל הם גם שום דברים.

הטיעונים ששמעתי לא מזמן בעניין החוק של ריקבון הגוף נשמעו לי
הגיוניים. בסופו של דבר הגוף נחבא ואז הנפש נפרדת ממנו
ומתעופפת לה. הטיעונים היו מסודרים מבחינה לוגית.
אחד מתכונות הנפש היא חיפוש אחר האמת. אבל האמת מביאה רק צרות.
בעקבות האמת ישנן רק מלחמות ועוד מלחמות. החיפוש אחר האמת הוא
חסר טעם. גם הטעם בהתפלספות. מהתפלספות אי אפשר להגיע רחוק.
צריך למצוא את המתודה לחיים נכונים ונורמלים, ההתפלספות רק
מרחיבה את מעגל הידיעה הרבה מעבר למה שצריך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רציתי רציתי,
בכיתי בכיתי,
ומי לא בא?

אלוהים.




זוזו לסטרי, נער
מתבגר בעברו,
בשיר מחאה נוקב


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/01 0:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעם עומר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה