לגור
פכפוך עדין של מים
בשפת ימה צעירה.
עיניך מחפשות סליחה
בעיניי אך אני
דלה בקבלתי ומצדי
לברוח אל העולם הנפלא
שמחכה רק לנשמתי הדואבת
תחת מסך שקוף המתקשט
באבנים רצוצות.
כל עוד אין סוככים מעלינו
בניינים ואין דוחקת אותנו ה
מודרניזציה תוכל לראותי
בכל הצבעים מהם ביקשת תמיד
להתעלם ואני
את ימיי אצפה בקריסטלי האובדן
ולילותיי באובך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.