לאקוש ד.מ / זריחה |
ריחפתי מעל העננים,
עצמתי עיניי לסירוגין,
בתחושה של -
נים ולא נים.
לפתע, נגעה בי יד קלה,
פקחתי עיניי לרווחה.
הביטי לשם לחשה,
לנקודה באופק -
הורתה באצבעה.
"ואו" -
קראתי בתדהמה,
למראה התמונה המדהימה -
שבדרכי נקרתה.
לא ביד אומן, בצבעי פסטל -
צוירה.
לא ביד אומנית בחוטי זהב ואודם -
נרקמה.
רק השמש העולה, בקרניה הנשקפים -
מבעד לעננים.
צבעה את האופק, בצבעים מרהיבים.
ראיתי יצירה, נוראת הוד -
בעוצמתה.
ראיתי זריחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|