אני עכשיו מיילים רחוקה ממך. אני באויר.
אוקייינוס ענק חוצה בינינו, וזו לא דרך מהירה של 80 קמ"ש,
נסיעה של חצי שעה.
למטה עננים, הכל שקט ורגוע, ישן.
מעניין מה אתה חושב עכשיו ואיך שמסביבי יש כל כך הרבה מונח
והרבה רוחש וכל מה שעולה לי בראש זה מה שאתה עושה, שזה בטח
כלום.
על מה אתה חושב?
קורה גם לך שאתה נזכר, מחייך, מתחרט שלא אמרת עוד משהו?
אנחה. אין עוד מה לעשות.
זה בסדר. זה לא כזה קטע. אני אנשך את שפתיי, רק אחייך למשמע
דברייך הנחמדים, ואגיב לשיחות יומיומיות נעימות.
יש לי שמיים פרושים ממול ופנים אחרות לדמיין, אתה בדרך החוצה
מהראש שלי... לבקשתך.


לאורון.