[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יהודה בן מיכאל
/
מחדלי הלילה האבל

אמא לא דיברה איתי יומיים
המחשבות אודות דעתי המעורערת
מערערות גם את יסודות נפשי,
יציבות מעולם לא הייתה לי נר ומאור לדרך
אולי עכשיו הזמן?
אני פקעת מילים,
מגשש באצבעות אחר מוצא
מפני מבוך הנפש.
העט המונח בין האגודל לאצבע
מסביר את צעדי,
לי הוא כדובר.
אלוהים, כמה נמלים יש כאן!
מחר תעשה את היום יפה,
הלא כן?
האם ציפיה בהכרח גוררת גם אכזבה?
האם ויתור והורדת הראש
מביאים בעקבותיהם הצלחה מסחררת?
מהי אותה נוסחה מנצחת לימים יפים?
האין זו ההתעלמות מהסובב אותי
פרט למטרה העומדת כנגד עיני?
אכן,
ליל מנוחה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.

משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/9/03 3:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהודה בן מיכאל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה