מה השעה??? התעוררתי בבהלה, אך הוא רק חייך אלי ולחש "5, זה
בסדר, את יכולה לחזור לישון, מחר יהיה לך יום עמוס ואת צריכה
לשמור לגופך כוח, אחרת לא יהיה לך כוח לעשות את העבודה כראוי".
עכשיו אתם בטח תוהים איזו עבודה, אז אני לא מתביישת להגיד, אני
זונה ואני מוכרת את גופי עבור כסף, זו לא עוד בושה בשבילי.
הגעתי ממשפחה שנמצאת מתחת לקו העוני כבר יותר מ-3 דורות. זה
מעגל כזה, אתם מבינים, אין כסף ללמוד, אין כסף ללמוד - אין
השכלה, אין השכלה - אין עבודה, אין עבודה - אין כסף, אין כסף -
אין כסף לשלוח את הילדים ללמוד, וכך, במעגל קסמים שכזה. והשנה,
השנה זה אחרת, כבר אין כסף מדמי האבטלה, אז אין מספיק כסף כדי
לקנות אוכל, והמרכול כבר לא מוכן למכור לנו מוצרים בהקפה, אז
כל אחד מהבית יצא להשיג כסף בדרכו. אחד קיבץ נדבות, האחר עובד
זבל, פועל בניין, ואני... אני נותנת לאנשים הנאה ומקבלת כסף.
מספיק כסף בשביל מעט אוכל ובשביל לשלם את חשבון המים, ואם אתם
תוהים לגבי חשבון החשמל, אז אין לנו אחד כזה כבר שנה, אבל זה
באמת לא נורא, למדנו להסתדר בלי, ואחרי שמתרגלים, זה כבר לא
קשה בכלל לחיות בלי, ואפילו הנר בלילה מוסיף פן רומנטי ששום
מנורה לא היתה יכולה ליצור בשום מצב. עכשיו, אל תחשבו שאני
מתכוונת להמשיך לנצח, אני שמה כל פעם קצת בצד, אני חוסכת
לאונברסיטה, אני מתכוונת להוציא מעצמי משהו!
בטוח שאם לא היה לי אותו, הייתי כבר מתאבדת או לוקחת סמים, כדי
לא לנחות יותר על הקרקע לעולם. יום שלם אני נותנת את הגוף שלי
לאחרים, אבל בשעות המעטות שלנו יחד אני מתמסרת לו ומגלה את
האהבה מחדש. פיסה של שקט נפשי, אושר לא מוגבל. הוא לא תומך
בעבודה שלי וטוען שזו לא דרך להרוויח כסף, אבל הוא מבין, זוהי
הדרך היחידה שלי לצאת ממעגל המשפחה.
קחו סיבוב בצומת ואולי תפגשו אותי מאוחר יותר, אני אהיה שם
מ-11. אני לא אהיה עם הבגדים הזועקים והחושפניים, אני אהיה זו
שבפינה, שאיכשהו תמיד עוצרים לידה. אהיה שם עד סביבות אמצע
הלילה.
אל תסיקו שאני בנאדם רע, כי אני לא, זה פשוט המצב שיצא, ואם
תבואו ותגידו היי, אולי תקבלו הנחה.