ראם רובין / הלכת |
גם כשאת כאן
מרגיש שאת רוצה ללכת
אבל אין לך לאן
מילים כבר לא אומרות דבר
תמונות רק מחזירות עבר
מיטה אחת גדולה
שתיקה רועמת ואפלה
קירות בוכים בלילה
כשאת לצד השני פונה
מבט אחד למעלה
אצור בתוך תמונה
הרדיו מנגן שוב את השיר
בו נשקת לי בראשונה
מביט מהחלון אל רחובות העיר
בלעדייך נראית כל כך שונה
קר בחוץ בקיץ
בלעדייך עצוב בסתיו
עלים נושרים ברוח
דפים נושרים בלוח
ואת עדיין לא שבת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|