משה סיון / אי שם |
רוח מלטפת את פני וצווארי
צלילי חליל, מיתר ותוף
חודרים אט אט, אל נקבוביות עורי
מרעידים קלות, את נימי הרגש בתוכי
מעיין צלול, וסביבו שרכים עבותים
מטילים צלליתם, על עיני הפקוחות, המשתאות
אי שם במקום קסום, ענוג ונעים
אני יושב וכותב
הרוח זורמת מלהביו של מאוורר מסתובב
צלילי המוסיקה בוקעים מטייפ קטן, ולו שני רמקולים
המעיין והשרכים ניבטים אליי, מתמונה שעל הקיר
תחושת הקסם והנועם,
בוקעות הן מאי שם, מתוכי השלו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|