שכונת עוני, בשולי העיר,
באמריקה, יום לא בהיר,
מול השולחן, מארגן עניינים,
לוקח בקבוק מאוספים פרטיים,
שותה לגימה, מנגב פיו עם היד,
משתכר לאיטו, משתכר לבד,
מרביץ לאישה, סוטר על לחיה,
והיא נכנעת, פוחדת, ממה?
מזה שהוא מלמד את הילדים,
מה שהוא קורא "חוכמת חיים",
שיעורים מלאי כאב ואכזבה,
לא לבכות, לא להזיל דמעה.
התרבות נשארת במקום רחוק,
המכות כבר החליפו את הצחוק.
מפחדים ללכת שוב לבית חולים,
אולי הפעם האחות לא תקשיב לאיומים,
שתספר על מה שהם לא יכולים,
שיצילו אותם מכאלו חיים,
והוא משתכר באיזה בר נהנה,
בארנק 50 דולר לזונה,
משתתף לפעמים בקטטות,
פנס בעין, כמה שריטות.
במשפחה הזאת הם לא מדברים,
רק לפעמים קצת צועקים,
פוגעים אחד בשני, מקללים,
משפחה של מסכנים.