|
לא עובר יום שאני לא חושב
איך לחיות עם הכאב
היא לא תעבור לעולם
היא נמצאת שם כבר מזמן
כן כן הוא קיים
לא עוברת שעה שאני לא חושב
מה מציק לי בלב
היא לא אותו הדבר
היא התחזקה מן העבר
מה יהיה עם אותו כאב
של הלב של הדמעה
שזועק לעזרה
רוצה אלייך חזרה
לא עוברת דקה שאני לא חושב
למה כל כך כואב לי הלב
היא לא תחזור אף פעם
היא כבר מזמן הלכה משם
כן כן הוא קיים
לא עוברת שנייה שאני לא חושב
מה עבר לי אז בלב
היא גרמה לאותו הכאב
היא אהבה שבתוך הלב
כן כן הוא קיים
מה יהיה עם אותו כאב
של סליחה של אהבה
שזועק לעזרה
רוצה אותך בחזרה |
|
|
שבועיים בבסיס.
שוב. הפעם זה לא
כ"כ רחוק, זה לא
בבה"ד אחד, זה
במרכז הארץ. אבל
זה שבועיים של
זיון-מוח.
למה?! למה רציתי
להיות קצין?!
- הצוער |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.