|
[מן המחרוזת "אבי: פרידה", ספטמבר-אוקטובר 98]
אני כל כך עייף
אמרת לי
ושבת ואמרת
אף פעם לא ידעתי שאפשר
להיות כל כך עייף
גיששה כפך אחר כפי
ואני בכיתי בלי מילים
אבא |
|
"סליחה, איפה
מוסיפים פה
סלוגן?"
"אולהלה, ז'סווי
לה קשקבל!!!"
"קומה שניה, דלת
ראשונה משמאל?"
"לה קוראסו!"
"תודה!"
ץ סופית הולך
לכתוב סלוגן
ובדרך פוגש
צרפתי מסריח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.