ככפפה העוטפת את היד לחמימות,
כך נשמתך עוטפת את גופי ברכות,
המחשבות רצות ללא מנוחה בראשי,
מחשבות שמחממות לי את הלב כשאתה מצתייר בדימיוני,
בידיעה שאתה קיים בתוכי, כן ממש פה, בליבי!
בתוך מראה שאני מסתכלת,
מצפה לראותך מאחורי.. אומר לי באוזני בלחישה דקיקת קול
"אנחנו לעד"...
אך גורלי עדיין מאכזב..
וידי כבר קפואה.. אין כפפה.. אין אותך..
והלב שבור בעודו שלם..
ואני מחכה לך עדיין..
בלחישה קטנה לעצמי אני יודעת שאין לי סיכוי איתך.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.