אתן
חוגרות פסי שיזוף
ונמשחות במבטים,
אוזרות מתני שיש חמים
בברק שיסוף
חשוף, תמים,
ומוקאות אל הקניון מדוייקות,
צלמי צלמים,
מלשונות פסי יצור מפוצלות
של דרגנועים
כאל כני-קומות הומים,
בגפיכן מפלבלות
ללהטט את שדרתכן
לאותיות משוכלות
בלי ניחומים;
ולמולכן,
חובלות-מעט של עלומים
שבבשרן, כנשך, נצמדים
ריסים לברקודים
מתואמים -
אני נלטשת
בעדשת זג מבט
משבשת, ראוות ערווה
ועשת כסף מט;
נרצעת אל הצליל
שגופיכן נוגנים בי שוב
ושוב, אתן
גלאי החשק ואני
מוצר גנוב.