למתוקה שלי

אז אני יושב כאן מול הטלויזיה.
בטח ניחשת כבר מול איזה ערוץ...
מקרינים קליפים שלא שמעתי עליהם מעולם
אני לא בטוח אם זה טוב או רע...
למשל עכשיו יש את השיר של דניאל סלומון"בא מכאב"
"בא מכאב
בא מכאב
ויום אחד לכאב אשוב..."
לאט אנחנו מתרחקים, ילדה שלי...
זה גם המרחק הארור הזה
אני צריך אותך
מאה אחוז אנוכיות, אני צריך אותך...
אני אוהב אותך, ואת כל כך רחוקה...

כל המן הזה לבד גרם לי לחשוב.
לא רציתי, הזמן הזה מכריח אותי...
לא התגברתי עליה
זה לא נכון, התגברתי עליה
אבל לא עברתי אותה
אני לעולם לא אעבור
היא עדיין חשובה לי, חשובה לי מאד
אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי מעולם
דואג לה, חושב כל הזמן מה שלומה, רוצה שיהיה לה את הטוב ביותר,
אני רוצה שהיא תמצא מישהו ותהיה מאושרת איתו, אני רוצה שהיא
תגשים את עצמה
ואני רוצה שהיא תגשים את עצמה
אני מצטער
אני אוהב אותה כמו אבא, אבל לעולם לא אהיה בחיים שלה
שרפתי כבר את הגשר ההוא...
אחת מהאנשים הכי קרובים אליך, וגם האקסית של החבר שלך
ואת אפילו לא יודעת איך הכל נשרף...
אבל עכשיו הגיע הזמן!

כשהיא עזבה אותי הבנתי ששאני לעולם לא אעבור אותה, הייתה רק
ברירה אחת
ישבתי וכתבתי לה את המכתב, המכתב האחרון...
ישבתי והקאתי כאב לדף
כל כך הרבה כאב, כאב מגעיל ,מבחיל ונורא...
החבאתי את המכתב בין הדברים שהחזרתי לה, חשבתי שהיא תסתכל בהם
רק כשהיא תשמע שאני מת...
יצאתי מהבית שלה והתיישבתי ליד האנדרטה של חיילי העיר שנפלו
לא מדוכא, רק משלים עם המצב, שמח מעט על זה שעוד רגע יעלם
הכאב...
דרור קיפץ מול העיניים  שלי
עוד שניה הוא מגיע לנקודה, ואז לעצום את העיניים ולבלוע
רק רציתי תמונה אחרונה יפה
הפעם הכל היה מתוכנן
כל הזמן הומלסים ישנים כאן,ואני נראה ככה(או לפחות ככה
נראיתי,זוועה)
הרעל חזק יותר מכל דמיון(כוח ההרס האנושי מדהים לפעמים,
יקירה...)
אף אחד לא מצפה לי בשום מקום(ודקה וחצי תספיק)
הציפור הגיעה לנקודה, אני עוצם את העיניים לאט...
צלצול פלאפון
היא קראה את המכתב, פיספסתי את הרגע...
זה פגע בה
כקוצר הנורא קצרתי, רצחתי, את תמימותה...
הלוואי שזה היה אני במקום..
הכל בשביל להשיב את החיוך התמים ההוא
החיוך של האושר האמיתי
שלקחתי ממנה
אבל אז האירוניה לא הייתה מלהיבה את הקורא, נכון?!
המכתב הזה שינה גם אותי
הוא קרע כל "אנחנו"
נשאר רק" אני"
לבד
אני אדם בודד
אני תמיד אהיה אדם בודד
גם עם בקהל
גם איתך
לנצח בודד
את מבינה?!
תפסיקי לאהוב אותי!
את לא רואה שאני רק אכאיב לך?
את לא רואה שזה כל מה שנשאר ממני?
תפסיקי להבין אותי!
תפסיקי לראות אותי בעיניים הכל כך יפות שלך!
תפסיקי לראות לתוכי!
תלכי!
תלכי עכשיו לפני שאני אהרוס אותך!
אני לנצח אהיה בודד
ואני לנצח ארצה רק להאחז בחיבוק שלך
אני כל כך אוהב אותך
ואת כל כך לא מגיעה לי מלאך שלי

אמרת לי ללכת, ממש צרחת שמגיע לי מישהו טוב יותר
הנה! אני הולכת..
מנסה לא להביט לאחור
וקדימה אני רואה רק שחור

עד שמצאתי מישהו שינפץ מסביב לליבי את החומות , ככה
גם ניפצת לי את כל התקוות.

לא רוצה לחיות בצל של אחרת
עכשיו אני מרגישה כמו מטומטמת.
איך בכלל חשבתי שאתה אוהב אותי? אתה סתם חיפשת לך מישהי
להיאחז בה אחרי הפרידה הקשה , שאולי תוכל לשכוח מההיא
ולהמשיך הלאה.

שונאת את עצמי ואפילו לא יודעת למה, מרגישה כל כך נבגדת
אני שונאת אותך!
אני אוהבת אותך!

לא רוצה לוותר עליך.
לא מוכנה לזה, אני חושבת שאני בחיים לא אהיה מוכנה.
אל תהיה בודד!
בשביל מה אני פה?!
אני פה רק בשבילך! (כמה שזה ישמע הכי דביק בעולם..)
ואם תכאיב לי ,זה לא אומר שאני אלך.
אני אוהבת אותך לא משנה מה יקרה.
אני תמיד אהיה איתך.