ממרומי כל שנותי כשחקן כאן
אני כבר די רוצה ללכת לישון
אני עוצר בצד ומשתחווה
נותן להכול לעבור על פני
אני לא מרים ידיים
רק כי אין לי כוח בשרירים יותר
אני נותן קידה ומשתחווה
מסתכל על החיים שוטפים אותי
כשבאה הדפיקה בדלת
פחדתי לפתוח את השרשראות
היום קצת יותר קל
להישאר ער.
אני אוחז לה ביד ומשתחווה
מקבל את התשואות
מי יקום מחר בבוקר
אני או אני? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.