אני עוברת בגינה, אני רואה אותו יושב עם עוד מישהי,
לא ממש מזהה מי זאת אבל רואים שהם מעשנים.
אני ממשיכה ללכת, הוא אף פעם לא עניין אותי במיוחד.
אני מכירה אותו טוב, שמעתי עליו מלא דברים.
בעיקר שהוא דופק וזורק ושהיו לו מלא
אני לא כזאת, אני ילדה טובה
לא מחליפה חברים בקצב, לא מעשנת, לא משחקת משחקים
תמיד חיכיתי לגבר המושלם וידעתי שהוא לא מסוגל לאהוב,
הוא לא אחד שמשקיע במערכות יחסים.
אבל הימים עברו ומצאתי את עצמי מתקרבת אליו מאוד, שמעתי
שהוא מנשק מדהים, מדהים זאת לא מילה, הוא מנשק טירוף.
אנחנו יושבים במסיבה, ופתאום אני נזכרת במה שכולם אמרו, על
הנשיקות ופתאום אני מרגישה צורך להיסחף, אני מנשקת אותו בלהט
נוגעת בו, מלטפת אותו, מורידה לו את החולצה בעדינות
עכשיו זה רק עניין של זמן, אנחנו שוכבים ואני כל כך נהנית, זה
כל כך טוב.
אני גומרת והוא שניה אחריי, אני שוכבת לידו
וחושבת, הם צדקו
הוא מנשק חבל על הזמן ומזיין עוד יותר.
אני נרדמת בין זרועותיו ומקווה שאף אחד לא יגלה בחיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.