[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








השעה מאוחרת, הבר השכונתי התרוקן כמעט כליל מאדם, ליד
דלפק-הבר, גבר מבקש עוד "בלאדי-מרי" מהברמנית הג'ינג'ית.

באחת הפינות ליד שולחן אפלולי יושב גבר צעיר ושותה בירה זה כמה
שעות, הוא מבלה כאן כל הזמן לבד. הברמנית עומדת  מאחורי הדלפק
ומנגבת כוסות, זמן רב לא הרגישה בו כלל, יש לה בדרך כלל תחושה
בקשר לאנשים היושבים אצלה ושותים. אך הפעם לא הייתה לה שום
תחושה בקשר לאדם בבר, היא ראתה אותו קודם, לדעתה אחד הקבועים,
מלאה שוב ושוב לפי בקשתו בצורה מכאנית כמעט את כוסו בבירה
מהחבית, לא החליפה איתו מילה כמנהגה עם אחרים.

אף אחד לא זוכר את שמו, רק בעל הבית יודע מי הוא. אומרים שזה
קצין משטרה בחופשה כפויה מתפקידו. פעם היו לו הרבה חברים היה
נהנה איתם כאן בבר וצוחק הרבה. כולם הפנו לו את גבם, התעלמו
ממנו ומגורלו. הוא מרגיש שעולמו חרב. חוץ משלושה חברים שהלכו
אייתו לאורך כל הדרך, אף אחד לא פנה אליו, כואב לו שננטש, על
ידי קצינים שהיו חברים קרובים, שהיה מוכן ללכת למענם באש, ננטש
ונבגד על ידם. מיהרו לגזור את דינו, לפגוע בשמו, בכבודו, במקור
פרנסתו, שלא לדבר על משפחתו וילדיו הקטינים.
הוא נזכר,"פניתי לשוטרים ושאלתי אותם למה אתם לא מדברים איתי?
למה נטשתם אותי? למה עזבתם אותי?".  
הוא לוגם מכוס הבירה כפי שעשה מידי ערב בימים האחרונים.
אומרים שמדובר בשוטר מצטיין שמילא תפקידים ללא דופי,שהוא קצין
משטרה מעולה, שקידומו היה מטאורי ושתיקו האישי תפח ממכתבי
הערכה. הוא זכה להערכה רבה מצד הממונים עליו והכפופים לו.
וכממלא מקום מפקד היחידה היה מלך העולם. כולם חיזרו אחריו,
טפחו לו על השכם, ביקשו את קרבתו.
אך ברגע שהתחילו החשדות נגדו, כשמשטרה פרסמה: "הקצין  מצטייר
כשוטר עם פרופיל בעייתי ומעורב בבעיות משמעת" חמקה לה התהילה.
האנשים התרחקו ממנו כאילו מאש, אף אחד לא התקשר.
כואב לו על יחס המשטרה שבעטה אותו החוצה בטרם הוכחה חפותו,
כואב את העלמם של חבריו הקצינים והשוטרים, כואב את יחסם של
מפקדיו שלא מצאו זמן ליצור קשר ולו פעם אחת. כואב את הסבל
הנפשי ועגמת הנפש שבהם נאלצו לחיות הוא, אשתו וילדיו הקטנים,
אף אחד לא אמר לו מילה טובה ולא מצא לנכון לתמוך בו ולעודד את
רוחו בתקופה הקשה בחייו אף אחד לא קצינים לא שוטרים,לא צלצלו
לשאול לשלומו ברגעים הכי קשים שהיו לו בחיים, בהם הרגיש כאילו
הכל מתמוטט עליו.
מה שהכי כואב וקשה בכל המצב זה להיות לבד ללא כל החברים מסביב,
הוא מרגיש כרגע אכזבה גדולה מהמערכת כולה, זה עצוב, עכשיו למד
מי הם חבריו באמת ולא נשארו הרבה,  בכל דקה שחלפה הוא איבד עוד
חבר ועוד חבר. המשטרה זה גוף שיודע רק לקחת. הלכו כל שנות
עבודה במשטרה לטמיון.
מקרב את כוס הבירה לשפתיו ולוגם ממנה.

"בכל תקופת החופשה הכפויה הייתי בבית",
פתאום יש לו המון זמן "בית", כשהיה בתפקיד כמעט לא היה בבית,
לא גידל ילדים. כשהיה בבית בחופשות קצרות, טרטר הטלפון ללא
הפסק ובלילות הצפצופים של הביפר העירו את הילדים הקטנים. אצלו
בבית העבודה הייתה תמיד במקום הראשון. תמיד היה מתכנן תוכניות
יחד עם אשתו וברגע אחרון היה מבריז. "עוד פעם המשטרה?" הייתה
שואלת אשתו באכזבה והוא היה אומר תמיד: "אני שוטר מסור
ואכפתניק, אני חייב לזוז, אין לי זמן". הוא בן אדם שמגן
במסירות, תוך כדי סיכון חיים, על תושבי המדינה. המשטרה צריכה
לעזור לו לפחות בדבר אחד להגיד לאשתו 'מצטערים על העוול שנגרם
לך הסבל הנפשי שעברת את והילדים".
ברכב המשטרתי שלו היה חפ"ק שלם, ממנו נשמעו רק צפצופים  מכשירי
הקשר והפלאפונים, לא ידוע אך הצליח בכל הבלגן לתת תשובות לכל
דורש.
הברמנית מוזגת עוד משקאות, מחליפה כמה משפטים עם הגבר היושב
מולה בבר וצוחקת את הצחוק המקצועי שלה, שנשמע לו ממקום מושבו
מאוד מזויף.
כל המצב ממש משגע אותו, זה כמו חלום רע שלא נגמר,הוא אומר
לעצמו: "אני שילמתי עד עכשיו בשלושה חודשים הכי קשים שהיו לי
בחיים". מי שלא עבר את זה לא יודע מה זה, כנראה שיש מישהו
שרוצה להקריב אותו למען המערכת. והוא לא יודע למה?
כולם הפנו לו את גבם , התעלמו ממנו ומגורלו.
בעל הבית מניח את הכיסאות על השולחנות, מעמעם את האורות,
הברמנית הג'ינג'ית מעבר לדלפק מנקה ומסדרת את הכוסות על
המדפים, סופרת את הכסף בזריזות וסוגרת  את הקופה. בעל הבית
מכין את הבר למחר, אך הוא מאוד מנומס, לא מפריע לקליינט הקבוע,
השוטר, יש לו הרבה כבוד אליו.
הוא יושב וחושב, אולי צריך להגיד תודה מיוחדת למדינת ישראל:
הגוף לו נתן עד כה שנים רבות מחייו בגד בו. אף אחד לא מתייחס
כולם מפנים עורף כאילו היה מצורע. לא היה בבית, לא גידל ילדים.
ככה נוהגים באיש אחרי כל השנים שנתן למשטרה? והכי קשה כבר כולם
שופטים אותו מדברים מאחרי גבו.
אולי היה צריך להודות גם לשוטרים הבודדים שהתייחסו אליו יפה?
לחוקרים שימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, ולבסוף הוא חושב,אולי הוא
צריך להודות גם למחלקה לחקירת שוטרים שעצרו אותו ושמו אותו כל
הלילה בתא מעצר ולא התנהגו אליו כמו אל קצינים אחרים שנעצרו.
אמר לו החוקר: "זה קורה להרבה שוטרים, שמתלוננים עליהם, אין לך
מה לדאוג, תגיד מה שאתה צריך להגיד ויהיה בסדר". איזה בסדר?.
לעזאזל! מי החליט על המעצר?.
כוס הבירה שבידו התרוקנה.

הוא שכח איך להביע את רגשותיו? לעזאזל ! הוא לא מצליח לדבר,
לספר לכולם, הוא שקע בשקט בלתי נסבל. הוא רצה דחוף,  לספר
למשהו להגיד מה כואב, הוא רוצה לצעוק על הסבל שלו, של אישתו
וילדיו,  הוא מאוד רוצה שמישהו יתקשר לאשתו, אנשים שהיו מפקדים
שלו, שיסבירו לה שהייתה טעות , רק שיגידו לה: 'גברת טעינו',
ויבקשו סליחה על עגמת הנפש שנגרמה לה ולילדים.

הברמנית הג'ינג'ית בוחנת אותו, את הקליינט האחרון בחוש השישי
שלה, היא רואה שהוא מתאכזר אל עצמו. 'אם לא היה שותה רק בירה
מהחבית הייתה מוזגת לו את שיקוי האהבה כידי שיאהב קצת את עצמו
וסביבתו'.הוא קם מכיסאו.
'אולי פעם אחרת', היא אומרת לעצמה.
הוא יוצא אל הלילה הקר, פוסע בשתיקה לכוון ביתו, עולה לאט, לאט
במדרגות ומגיע לדירתו שולף מפתח ופותח את הדלת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא בת 16 ולא
מתאים לי גיזרה
נמוכה


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/01 21:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דויד אלמוזנינו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה