של יום שישי שעתיים אחר חצות
אני נמצא בדרך או בחניות
יכול היות שאני כבר בפנים
עסוק במחשבות ובמשחקי כאילו של ילדים
המקום הזה הפך כבר לפני מספר שנים
למשהו של בחוץ, שעוזר לי בפנים
המקום הזה עשה לי כל כך טוב
לבוא לפרוק, לזרוק, לחלום ולרצות
וגם לפעמים, לפעמים לעשות

תלוי פה בין היום למחר
מנסה להבין את הרגע הבא
מסתכל לימין, מסתכל גם לשמאל
מנסה לנחש, במקום ללכת לשאול
הכל די ברור ועדיין הזוי
המתי יתפרש החלום
ורוצה להבין ורוצה לעשות
לא יודע כיצד ועד מתי לחקות

לפעמים בא לי להקיא את הכל
לעיתים בה לי לאהוב, חבר קרוב
מדי פעם בא לי ללבוש מכנסיים צרים ועקבים ברחוב
פעם בא לי לעשות תלתלים אדומים, אך אני לא דומה לה,
מוקסם, לא ניגש רק עומד ומביט
בימים של לבד ובוחר להמתין,
נשאב למקום, למקום קר וחמים

השמיים קודרים והגשם ורוד
ילדים מחפשים להוריד בקרוב
אני בא והולך, לא יודע מתי
יסתיים הסיפור בסוף טוב כמובן
הירח מלא, או שריק הוא בכלל  
ואני כבר עייף וראשי מסוחרר
לא נותר לי עכשיו דבר
מפעת לנסות בשבוע הבא
אולי אהיה יותר קרוב

המקום הזה הפך בזמן האחרון
למקום של תקוות ורצונות של אחורה ובמקום
המקום הזה הפך למשהו לא טוב
שנגמר לו הזמן ורצוי שיחדול
בתוכי אני מרגיש כמו בסופו של שעשועון
באיזה וילון אבחר לי היום?