"היום יום הולדת
היום יום הולדת
היום יום הולדת לנירית,
חג לה שמח וזר לה
פורח..
היום יום הולדת לנירית..."

היום היא בת 17.
הם מקיפים אותה ומסתכלים עליה, בעיניהם יש אהבה ואושר ,פעם
ראשונה מזה הרבה זמן הם מרגישים תקווה ושלווה ,פעם ראשונה
הם רגועים.
היום היא בת 17 ,האם היא יודעת שהיא אור שבחייהם?
האם היא יודעת שהיא החיים שלהם?
האם היא יודעת מה זה אהבה ללא תנאים? אהבה כמו שיש בין אם
לבת...
כולם נמצאים היום ,הדודים והדודות,האחים והאחיות ,הסבים
והסבתות.
תודה לאל משפחה גדולה ,אין רגע משעמם ,אין ימים עצובים...
חוץ מבזמן האחרון...הכל התחיל להתקלקל בבת אחת ,קצת חובות,
קצת לחץ נפשי ,וניריתוש'...שרק תהיה בריאה...
הם מסתכלים עליה ,היא כל כך יפה היום...התלתלים הג'ינג'ים,
העיניים הירוקות ,הבחורים אצלה עומדים בתור...
ניריתוש' שלהם ,היום בת 17 ,קשה להם להאמין שהיא כבר נערה
צעירה...רק אתמול היא אמרה את המילה הראשונה 'אמא'...
לאן נעלמו כל השנים?
איך שהזמן עובר מהר...והיום היא בת 17...
כולם הביאו מתנות ,תכשיטים,בגדים אופנתיים ,מעטפות עם כסף...
כל הדברים שהיא אוהבת...
הרבה בלונים מסביב ,גדולים,יפים ,הביאו גם פרחים...
הכל בדיוק כמו שהיא רצתה...
הם התחילו לתכנן את המסיבה לפני חודש ,הכל היה כבר מוכן..
לפני שבועיים התוכניות השתנו...

יותר מאוחר יבואו גם החברים ויש לה כל כך הרבה חברים...
כולם אוהבים אותה...ילדה חייכנית ומתוקה ,את כולם היא מבינה,
תמיד עוזרת ותומכת ,היא הניריתי שלהם...
תמיד מחייכת ,תמיד אוהבת ,אין אף פעם רגע שקט או עצוב
כשניריתי בסביבה...

הם עומדים מסביבה ,מדליקים את הנרות ,17 נרות ועוד אחד
לשנה הבאה...
הם מסתכלים עליה...העיניים קצת דומעות, אומרים לעצמם זה
דמעות של אושר...
הניריתוש' שלהם...
יום הולדת 17 בבית חולים...מי היה מאמין...
היא נסעה עם החבר על אופנוע...החבר נהרג והיא...היא בבית
חולים במצב קריטי...
הם מסתכלים עליה...ניריתוש' שלהם...פעם הם רצו לשמור אותה
קטנה ומתוקה...לא רצו שהיא תתבגר ,שתגדל ותעזוב ולא תצטרך
אותם יותר...
והיום...הם מסתכלים עליה ,העיניים דומעות... זה דמעות של
אושר,היום היא פתחה את העיניים ,אבל לא בטוח שהיא יכולה
לראות...
הרופא אמר שהיא כמו תינוקת ,תצטרך ללמוד הכל מחדש...
אמא שלה עומדת לצד המיטה ומביטה בילדתה הקטנה ,היא יודעת
שהיא צריכה להיות חזקה אבל איך..?
דברי הרופא עוברים לה בראש 'כמו תינוקת'...'להתחיל הכל
מחדש'..
היא זוכרת איך זה היה להיות אמא צעירה וטרייה ולחכות לצעד
הראשון ,המילה הראשונה..והנה היא שוב מוצאת את עצמה באותו
מצב ,כאמא טרייה וחדשה לילדה פגועה...

היום היא בת 17 ,יום הולדת חמוץ-מתוק ,ילדה תמימה וטהורה
שוכבת במיטת בית חולים ,ועיניה עצובות...האם היא יודעת או
אולי מרגישה שמשהו לא בסדר?
האם היא רואה בעיניהם את התקווה שנעלמת?
הם היו נותנים הכל...רק שלא תשאר בת 17 לנצח...
היום היא בת 17 ,הם היו קוטפים לה את הירח רק כדי שתחייך...
הם היו קוטפים לה כוכבים אם רק הייתה יכולה לכבות את הנרות...





מוקדש לקטיה