שררה דממה,
הייתה מבוכה,
הוא שילח את ידו מעבר לכתפה,
היא נרתעה,
כאשר חזרה לעצמה, היא רכנה מעליו,
שפתיה נגעו בשלו,
היא הרגישה חום מציף את ליבה,
לשונו ליטפה את לשונה,
ההרגשה החדשה גרמה לה להתרחק,
לא פיזית,
אלא נפשית,
היא "עפה" למימדים אחרים,
כאשר "חזרה", הייתה היא עטופה במעיין רטט מוזר שהבהיל אותה,
ובמבט חטוף לאהובה, היא גלתה אותו במערומיו,
את קולות האנחה היא שמעה,
קולות שהדהדו בראשה,
לפתע, את הקולות הללו רמסה צעקה,
קרה וחדה,
הוא התלבש,
הביט בעיניה בשתיקה,
אך המבט אומר הכל,
עצב הציף אותו
והוא הלך,
הלך ולא חזר,
היא נותרה במיטה, חסרת בגדים, חסרת אהבה
ועם צלקת מאוד גדולה.