אני עוד זוכרת איך באמצע כל היופי הזה עמדת איתי, ואני סיפרתי
לך בעיניים נוצצות כמה אני נרגשת ואיזה חוויה עמוקה עברתי.
אני עוד משחזרת לי בראש, איך ניצבתי שם בוכייה וחסר אונים,
ואני סיפרתי לך בעיניים נוצצות מדמעות כמה כואב לי, ואתה
חיבקת.
אני לעולם לא אשכח, איך באמצע העולם הזה, עצרנו היינו רק
שנינו, ואני שמעתי בעיניים נוצצות מאהבה, כמה אתה אוהב לא יכול
בלעדיי וכמה אני משמחת אותך, ולא ידעתי לתאר במילים כמה זה
נכון גם אצלי.
אני עוד מרגישה איך באמצע כל היופי והכאב שבעולם, אני ניצבת
כואבת והמומה, הלומת קרב.. לבד.
כנראה שאתה שכחת את רגעי היופי, לא משחזר את ההצלה מהכאב ולא
תגיד לי יותר את אותם מילים... לא יודעת אם המילים נכונות בכלל
אצלי עכשיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.