מדרגות אין סוף השהו את גרעיני רצונה.
שעה התלבטה בין לחשוש, לבין לצרוח, בין לדהות, לבין לשדוד- את
נשמתה העמוסה בחלומות ותקוות- וכולן על נעלי עקב שחורות.
ניצבות כך, שלא ניתן לדעת בבטחה מה גובהן האמיתי.
כל כך הרבה שקרים, צרורים בצרור של אכזבה אחר אכזבה.
מרוב השטחים, המכוסים ביהלומים מזויפים כמעט ולא ניתן לראותה.
הלא היהלומים הללו, הם האדישות שלה.
אדישות, אשר חוסמת את הסביבה מלחדור.
אך האם אדישות זו אכן המילה המתאימה?
שהרי הבטיחה ארמונות, ובידה אין אפילו חלקת אדמה הגונה. הבטיחה
שירים, ואין בבעלותה אף ספר. הבטיחה שליטה, והשליטה מזמן אבדה
לה. הבטיחה פתרונות פשוטים, כאשר מחשבתיה נתונות למסובכים
שבהם.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.