New Stage - Go To Main Page


זה קרה בתחנה הישנה. ישבנו שם, קר, חשוך. התחלנו לדבר, להפתח,
להתקרב כמו שבחיים לא היינו!
התנשקנו!
שכחת?!
אמרת שאת אוהבת אותי!
אמרנו שנהיה ביחד, אבל שזה לא יהיה רשמי - רעיון גרוע!
ואז הוא מתקשר אליי - אני וב' ביחד!
נחנקתי! לא יכולתי לדבר, בכיתי!
התקשרת, דיברנו [אם אפשר לקרוא לזה "לדבר"!]
שתיקות ארוכות!
לא בררתי כלום בשיחה הראשונה! התקשרתי שוב -
"אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות, בסדר?"
בררתי, אך עדיין לא הבנתי! למה?!
אפילו את לא ידעת!
"ידעתי שזה יקרה", אמרת. אז למה הסכמת לזה מלכתחילה?!
"תאמין לי, הכי טוב להיות לבד!" אמרת...
נפרדת ממנו "בשבילי"!
"אני באמת אוהבת אותך!" אמרת.
"אז למה את איתו ולא איתי?"
"לא יודעת."
וכמובן, אני, כרגיל, אומרים לי איזו מילה טובה אחת ואני סולח!

אדיוט!
פשוט לא יכולתי בלעדייך!
אני אוהב אותך! יותר מדי, כנראה...
אני רוצה לדבר איתך על מה שקרה! אבל את מתחמקת! תמיד היית
בורחת מבעיות! לא טוב! תתמודדי.
עכשיו אנחנו מתראים הרבה, קרובים, אך רחוקים! רחוקים כמו
שבחיים לא היינו!
מדברים, צוחקים, "מבלים", אך בפנים, בפנים אני קרוע, מת!
לפעמים, בהתנהגותך אליי, נדמה לי שאני הוא זה שפגע בך, ולא
ההפך.
אולי אני סתם פרנואיד...

אז מה עכשיו?!
מה עושים?!

מבולבל,
         ד'



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/9/03 18:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בן חיימוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה