|
ברגע שבין הלילה ליום
מחווירים השמים,
גיצי המדורות
שעל החוף
כבים.
אל מאחורי הגדרות
נאסף הים.
במרחקים מדמים
מפרש בודד.
עוד ליטוף משמים,
חיבוק ריק.
אנשים
מתנתקים מחיבוקם
ושבים בודדים איש
למיטתו.
החיוך כבה ונעלם
הפנים נעטפים חיוורון.
נכנסת למיטה
מנסה לישון
יום חדש מתחיל. |
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.