אימא שמרי -יצחק מיוחס
צומררתי כששמעתי ברדיו את דברי האם השכולה שאיבדה את בנה
וידידתה באסון שבו הופל מטוסם בטיל אימונים בים השחור.
מונולוג זה הוא לזכר הנספים.


קרבי את נשמתו אל שלך, שמרי על בני יקירי. בחטף נפלתם אל מוות
אכזר.
האין די לו ליושב במרומים? את בעלי קטף לפני שבע שנים. שבע
שנים שבהן הוא לא מש מזכרוננו. הפגישי אב ובן שם בין עולמות
עלומים. הקלי את מורא ההתאקלמות של נשמתו הצחה הצעירה.
מתחייבת אני בנדר לאמץ את יתומייך, אהובתי, שרידים צעירים
מאסון.  
אל סבתו טס בני , לאוקראינה הרחוקה לא הגיע. טיל זדוני מחק
חיים ושילב נשמות ברגעי האימה, חיבקת עוללי באותו רגע? האם
שאבת כוח משותפות הגורל? לי הבטחת לשמור על בני. מי עלייך שמר?
לא יכולת נבא תמרון טילים בים שחור. איני כועסת. מצאתי תוכן
חדש לחיי. את נצרייך אשמור, אגן כאילו שלי הם. היי צרורה בצרור
החיים, בת כיתתי, אשא תפילה גם להעלאת נשמתך. בהן צדק אקפיד על
נדרי לשמור.