צופה אני בעין תאווה ובוחנת,
אוספת נופים,
קוטפת אהבות,
מקשטת את המצבה בראשי
בהרבה מילים יפות.
והכל הבל הבלים
זה שעמל תחת שמש כפויית טובה,
זה שרצה לחיות לנצח, מת,
איתו גם הנצח שלו.
והשמש על תילה עומדת,
והירח סובב
ושב למקומו.
והכל הבל הבלים
והנחלים בדרכם המוכתבת
כולם נשפכים אל הים,
והים, דורש בתוקף את קיומו,
הים לא מלא אף פעם.
והכל הבל הבלים
כל המראות, הצלילים, והמילים
לא ישביעו את התאווה
הכל הבל הבלים
הנופים שאאסוף,
האהבות שאקטוף,
המילים שאכתוב,
יוכלו לקשט מצבה.
קהלת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.